החלטה בתיק בש"א 180918/07

1. הובאה לפני בקשה לביטול צו עיקול זמני שניתן נגד המבקש בתיק זה ביום 18.11.07.

2. צו העיקול ניתן במסגרת תביעה כספית על סך 203,085 ש"ח שהוגשה ביום 13.11.07 נגד המבקש ונגד שני נתבעים נוספים.

3. הכלל הוא שכאשר מוגשת בקשה לביטול צו עיקול זמני, חוזר הדיון בבקשה להטלת העיקול לראשיתו ועל התובע הנטל להוכיח את היסודות הדרושים למתן צו עיקול זמני.

ראו לעניין זה רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ , פ"ד נ"א (3) 789.

וכן בש"א (י-ם) 475/02 א. בראזני שרותים ועסקאות בע"מ ואח' נ' חברת אחים בן רחמים צפון בע"מ. (לא פורסם).

4. על מבקש צו עיקול זמני לעמוד בארבעה תנאים מצטברים, הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי.

5. התנאי הראשון למתן צו עיקול זמני קבוע בתקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " תקנות סד"א") הקובעת לאמר:

" הוגשה בקשה לסעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה...".

במקרה הנוכחי המשיבה (התובעת) טענה שהשכירה אולם וקרקע לחברת תגל אס.פי. תעשיות בע"מ (להלן: " חברת תגל") ולחברת פלמר אינג'נרינג בע"מ (להלן: חברת פלמר").

בתאריך 15.1.02 חברת תגל וחברת פלמר השכירו את המושכר בשכירות משנה בהסכמת המשיבה לחברת I.R.P.Cמוצרי גומי בע"מ (להלן: " חברת I.R.P.C").

בתאריך 21.5.05 הוסכם בין הצדדים על הארכת תקופת השכירות ועל כך שחברת תגיש בע"מ, שהיא הנתבעת מס' 1, תבוא בנעלי חברת I.R.P.Cבכל הקשור להסכם השכירות ולהתחייבויות חברת I.R.P.Cעל-פי ההסכם.

המבקש יחד עם הנתבע מס' 3 ערבו להבטחת קיום ההסכם.

על-פי סעיף 25 להסכם התחייבה הנתבעת 1 לשלם למשיבה את חשבונות החשמל ולצורך זה המשיבה התקינה מונה חשמל נפרד עבור הנתבעת 1.

החל מחודש 1/07' הנתבעת 1 לא שילמה למשיבה את חשבונות החשמל באופן מלא ונותר חוב בגובה סכום התביעה וזאת לאחר קיזוז שערכה המשיבה.

לסילוק החוב האמור נתנה הנתבעת 1 למשיבה שיקים דחויים בסך כולל של 198,767 ש"ח. שיקים אלה חוללו על-ידי הבנק הנמשך.

המשיבה הגישה תביעת פינוי של הנכס וכן תביעה לקבלת פיצוי מוסכם וההליכים הסתיימו בהסדר, אשר הופר על-ידי הנתבעת 1. המשיבה פתחה שני תיקי הוצאה לפועל לפינוי ולתשלום הפיצוי המוסכם שלא שולם עד היום.

מנגד, המבקש טען שהנתבעת 1 התחייבה לשלם לחברת תגל דמי שכירות וכן לשלם למשיבה את הוצאות החשמל והארנונה.

בתום תקופת השכירות ביקשה חברת תגל לרכוש את פעילות הנתבעת 1 וביקשה להשאיר במקום את הציוד, כאשר המשיבה השתתפה במו"מ שבין הצדדים.

לטענת המבקש, המשיבה וחברת תגל משכו זמן וניהלו מו"מ שלא בתום לב, כאשר הן חזרו בהן מהסכמות וכן דרשו שהנתבעת 1 תפטר את עובדיה ותפסיק את פעילותה ולימים הסתבר שהעובדים שפוטרו עברו בחלקם לחברת תגל.